الرد على شبهة التوكل والتواكل
התשובה על: נרפות מול לבטוח באלוהים
אויבי האסלאם טוענים שהאסלאם הוא דת שקוראת לעצלות, להזנחה, לאי עבודה ולסמכות על חסדי אלוהים.
ושהאסלאם משקף לחסידיו דברים שליליים וגורם לאנשים לסמוך על ההשגחה העליונה ולהיות עצלנים, להיות תלויים בעולם הנסתר ולחיות בעולם של דמיון, רחוקים מהמציאות , כי הוא מבוסס על האמונה שאלוהים יודע הכל לפני שהוא קורה. ושהמחשבה הזו גורמת למוסלמי להיות חסר בחירה כי הוא משולל בחירה חופשית, אז למה הוא צריך לעבוד?
הטענה הזו אינה חדשה אלא שהיא מתחדשת כל הזמן ומופיעה בכל עת בצורה חדשה.
מי שעורר את הטענה הזו, עורר אותה משום שהוא הבין שלא כהלכה את האמונה בנסתרות , בגורל ובגזרה, והתבלבל בין נרפות לבין לבטוח באלוהים.
נרפות פירושה לסמוך על אלוהים בהשגת המבוקש בלי לטרוח ולעשות שום דבר.
לבטוח באלוהים פירושו: לסמוך על אלוהים בהשגת המבוקש תוך כדי עשייה להשגת המבוקש וזה הוא הפירוש שמעודדים בקוראן ובמסורת של הנביא עליו השלום. וההוכחות הן:
1) הקוראן: פסוקי הקוראן קישרו בין אמונה לבין עבודה ולקחו את העבודה הטובה כתנאי לאמונה.
עבודה היא מלה שכוללת כל מאמץ אנושי שנעשה לטובת הפרט והחברה.
ومن ذلك قوله تعالى «والعصر إن الإنسان لفي خسر، إلا الذين آمنوا وعلموا الصالحات» العصر 1 - 3، وقوله: «إلا الذين آمنوا وعملوا الصالحات» التين/ 6،
אלוהים נשבע שבן האדם הנו מפסיד חוץ מהמאמינים שקיימו את כל המצוות.
وقوله عز وجل: «وقل اعملوا فسيرى الله عملكم ورسوله والمؤمنون» التوبة/ 01
תעבדו, אלוהים יראה את עבודתכם והנביא והמאמינים יראו את זה.
وقال أيضاً: «فامشوا في مناكبها وكلوا من رزقه» الملك/ 51.
תעבדו ותחפשו אחרי הפרנסה שלכם.
ויש עוד הרבה פסוקים שמעודדים עבודה וחיפוש אחרי פרנסה. ומה שיש בפסוקים של הקוראן מנוגד לעצלות ולנרפות.
2) המסורת של הנביא הדגישה על חשיבותה של העבודה.
قال رسول الله صلى الله عليه وسلم: «ما منكم من أحد إلا وقد كتب مقعده من الجنة والنار، فقيل يا رسول الله: أفلا ندع العمل ونتكل على الكتاب؟، فقال: لا، اعملوا، فكلٌ ميسر لما خُلق له» رواه البخاري
הנביא עליו השלום אומר: כל אחד מכם גורלו נקבע אם הוא לגן עדן או לגיהנום. ואז שאלו את הנביא: אנחנו לא צריכים לעבוד ונסמוך על מה שנגזר לנו?
אמר הנביא: לא! תעבדו, כל אדם חייב לעשות את הנגזר לו.
מסורת שנייה מספרת: תחשוב היטב ותסמוך על אלוהים. اعقلها وتوكل
גם כן הוא אומר: תתרפאו עבדי אלוהים, אלוהים המציא לכל מחלה תרופה.
تداووا عباد الله، فإن الله تعالى لم يضع داء إلا وضع له دواء..» رواه أحمد.
הדרישה לעבודה היא חובה ומי שרוצה להרוויח בצורה נכבדה הוא צריך לחפש עבודה. וכל מי שרוצה צאצאים יתחתן, וכל מי שרוצה הצלחה ילמד, וכל מי שרוצה החלמה ממחלה יקח תרופה.
3) האמונה בנסתרות, בגזרה לטוב ולרע ובגורל אינה מתנגשת עם תפקיד האדם בחיים ועם הצורך בעבודה.
החליף עומר בן אלכטאב אמר: אסור עליכם לא לעבוד ולבקש פרנסה מאלוהים כי השמיים אינם מורידים זהב או כסף.
لا يقعد أحدكم عن طلب الرزق يقول اللهم ارزقني وقد علم أن السماء لا تمطر ذهباً ولا فضة».
4) והאמירה שהאדם משולל בחירה חופשית ושמעשיו נקבעו לו בכפיה היא אמירה לא נכונה.
כי לפי האסלאם, האדם בעל בחירה חופשית במעשיו הרצוניות, הוא עושה מעשים טובים ומקבל תגמול על זה או שהוא עושה מעשים רעים ומקבל עונש.
והוא משולל בחירה חופשית בנושאים אינסטינקטיבים כמו: הולדתו, משך חייו....
האסלאם לא מרשה עצלות וסטייה וזה מנוגד ליסודות האסלאם ולמטרות שנברא להן האדם.
ולכן, טועה כל מי שחושב שהאסלאם מבקש מהאדם שיכנע ויקבל את המציאות כמו שהיא בלי שתהייה לו השפעה ושינוי על המציאות.
האדם חייב לעבוד וצריך לסמוך על אלוהים כי זה נותן לו כוח עצום.
הנביא עליו השלום אומר: מי שרוצה להיות אדם חזק הוא צריך לסמוך על אלוהים.
«من أحب أن يكون أقوى الناس فليتوكل على الله».